top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תיעל שוורץ הלוחשת לגננות ולהורים

"עכשיו תצא" צעקה אמא על הילד שלה...


"עכשיו תצא" צעקה האמא על הילד שלה. היא צעקה עליו לצאת מהרכב. אני יודעת...זה יכול לקרות לכולנו. אנחנו בני אדם, אנחנו יכולים להתעצבן. אבל !!!! בואו ננסה להיכנס רגע לנעלים של הילד. לא נכנסת עכשיו לסיבה מדוע הוא לא רצה לצאת. אך כשאמא צועקת על ילד בשיא העצבים ומשפילה אותו : "עכשיו תצא" תאמינו לי זה היה משפיל. אני התכווצתי במקומו. בואו נחשוב רגע.... מה משיגים בצעקה כזו? בואו נתחיל ברווח ( וזה רק כביכול רווח כי אין פה רווח) הכביכול רווח זה -שיתוף פעולה של הילד. איזה ילד ישתף פעולה? ילד שייבהל וייפחד מהצעקה שהאמא צעקה בכעס רב. אז מתוך פחד הוא יבצע את בקשתה. למה זה כביכול רווח? כי היא מחזקת מערכת יחסים שמבוססת על פחד. ולא מערכת יחסים שמבוססת על תקשורת מכבדת. ( ואני אסביר בהמשך איך אפשר היה לקבל שיתוף פעולה) וכבר אני אומרת שתדעו שיש ילדים שאחרי כמה זמן מפסיקים להתרגש מהצעקות של ההורה. ואז כדי שהילד יבצע את המטלה, ההורה צריך להגביר את עוצמת ההפחדה יותר ויותר. לאן זה מוביל? למערכת יחסים גרועה שמבוססת על פחד שיתוף פעולה שלא מתוך רצון לא מתוך כבוד והערכה נקיים ואמיתיים אלא מתוך פחד. ואם אני הייתי שואלת את ההורים האלה איזה קשר הם היו רוצים עם הילד שלהם כשהוא יגדל? הם בטוח היו אומרים: מערכת יחסים טובה, שהוא ישתף אותי בכל מה שקורה לו.... אז זהו - שלא. ילד שמפחד מההורה שלו יסנן אותו הרבה מאד פעמים. והוא ישתף רק במה שההורה ירצה לשמוע ולא בקשיים האמיתיים שלו. שתדעו.... המחיר שתשלמו - הרס יחסים לאט לאט....

אז איך אפשר היה לקבל שיתוף פעולה? 1. הורה יקר כדי להיות הורה מקצועי -והורות זה מקצוע!!!!! רק שלצערי לא מחייבים ללמוד אותו. אז...דבר ראשון אם אתם מזהים שאתם מתחילים להתעצבן תעצרו !! תנשמו עמוק!! מה שמאפשר להירגע ולתפוס מרחק של כמה שניות מהאירוע. ותנסו להגיב בצורה רגועה יותר. הנה דוגמא: רועי, בוא צריך לצאת מהאוטו.... ( הוא לא רוצה) רועי, אני חייבת לצאת כדי ללכת לחנות ואתה לא יכול להישאר ברכב לבד, אתה חייב לבוא איתי ( נתתי הסבר הגיוני מדוע אני מבקשת ממנו לצאת) ואני אומרת את זה בצורה רגועה. עדיין לא רוצה.... תנשמי עמוק, תזכרי שאת אמא וזה המקצוע הכי חשוב בעולם והוא מסתכל עלייך ולומד ממך. זוכרת? מעולה , זה יעזור לנו להגיב בצורה רגועה יותר. "רועי, אתה יכול לבחור לצאת מהרכב, לבד לבד בכוחות עצמך, או שאני אוציא אותך- מה אתה בוחר?" נתתי לו לבחור. בחר לצאת לבד - המון עידוד על הבגרות שלו. לא יוצא- אומר לו:" אני רואה שאתה בוחר לא לצאת , לכן אני נאלצת להוציא אותך בעצמי" זהו להוציא ולא לכעוס. גם אם הוא מתעצבן ובוכה. סיימו את הסידורים מהר ותחזרו איתו לרכב. ברגע שהוא יסיים בכי עודדו אותו על הפסקת הבכי. אל תדברו על הבכי. תשימו דגש על החיובי.

כך העברתם מסר שמילה שלכם היא מילה דיברתם בכבוד התנהלתם בכבוד ( וגם אם צריך היה להוציא מהאוטו עושים את זה בעדינות , בהכלה, אך בנחישות).

* ובכלל ממליצה לא ללכת עם ילדים לסידורים

זהו להפעם מקווה שזה עזר

124 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page