?מדוע חשוב לתת לילדים שלנו להיכשל
מאת יעל שוורץ (M.A.) יועצת חינוכית
כן, קראתם נכון, אין טעות בכותרת. חשוב לתת לילדים שלנו להיכשל
בואו ואסביר את התפיסה החינוכית שעומדת מאחורי המשפט הזה
לפני זה, שיתוף קצר. אני עוסקת בחינוך כבר קרוב ל-30 שנה. מה שמאפשר לי יכולת השוואה די נרחבת לאורך השנים. ולצערי הרב, ואני אומרת את זה בכאב לב אמיתי, בשנים האחרונות ישראל הפכה להיות מדינה שמייצרת נסיכים ונסיכות. הפכנו להיות מעצמה של הורים מגוננים
הורים רוצים את הטוב ביותר עבור הילדים שלהם וזה נהדר, אך בדרך, מבלי משים, עושים הרבה "קיצורי דרך" עבורם. חוסכים מהם התנסויות, "עוזרים" להם לקבל מהר את מה שהם רוצים. עושים עבורם מטלות שהם צריכים לדעת לעשות לבד
ואז מה שקורה בשטח, זה שלמוסדות החינוך מגיעים ילדים שלא יודעים להתמודד עם דרישות החיים
להיכשל, זה כואב, זו הרגשה ממש לא נעימה, זה אפילו יכול לגרום לנו בושה. אף הורה לא מאחל לילד שלו לחוש כאב , כולנו רוצים לחסוך להם את עוגמת הנפש. וזו הסיבה שאנחנו עושים עבור הילדים שלנו כל מיני דברים רק כדי שהם לא יחוו כישלון
אבל בשל העובדה הזו, נוצרת מציאות שבה אנחנו מגדלים ילדים שלא מתנסים בכישלונות . ואז הם גדלים ומגיעים למסגרות שיש בהם דרישות גבוהות ובפעם הראשונה שהם נכשלים – הם "מתפרקים" הם מתמוטטים, הם משותקים ואז הם יעשו הכל כדי לא להגיע למקום הזה שוב. הם לא יודעים כיצד להתמודד עם הכישלון
איך לא נכשלים שוב בחיים
יודעים?
התשובה מאד פשוטה: מפסיקים לנסות
כל פעם שהם יתקלו במשהו שהם חושבים שהם לא מספיק טובים בו - הם יוותרו מראש. הם לא יתנסו, מדוע
כי הם יפחדו לחזור לרגשות האלה של הכאב והבושה
אז עדיף לא להתנסות. וככה גדלים ילדים שלא מאתגרים את עצמם, ילדים שפוחדים מלהתנסות בדברים חדשים ולצמוח ולהתפתח. (כלומר: דריכה במקום
?אז מה כדאי
כדאי לתת להם להיכשל.. כלומר, להתנסות בדברים חדשים וזה בסדר שהם לא יצליחו בהם
אל תגנו עליהם יותר מדי, תנו להם להתנסות לבד. ואם הם יכשלו - לא נורא. זה המסר שנעביר, מותר לא להצליח, היו שם בשביל להכיל את אי ההצלחה שלהם, את העצב שלהם ועיזרו להם להתגבר עליו
ולאחר שיירגעו, חישבו יחד איתם. מה קרה? מדוע היתה פה אי הצלחה? נסו להבין מה היתה הנקודה המהותית ? היכן היה הקושי?
ואז תדעו בדיוק מהי הנקודה המשמעותית שעליה צריך להתאמן.
הרי מה אומרת המילה כישלון?
כישלון אומר שאת המיומנות הזו שלא הצלחתי בה- לא הצלחתי כיוון שעדיין אין לי בה מיומנות מספיק גבוהה.
אז מה עושים? מתאמנים !!!!
מתאמנים שוב ושוב ושוב... עד שמצליחים.
המסר שלנו כהורים וכאנשי חינוך צריך להיות שמותר לא להצליח. החוכמה לא להיבהל מזה. החוכמה לא לתת לכישלון להשאיר אותנו למטה ולוותר.
אנחנו נאמן את הילדים שכישלון (אני אוהבת לקרוא לזה " אי הצלחה") בסך הכל מורה לנו שיש לנו מקום נקודתי שעליו אנחנו צריכים להתאמן שוב ושוב ושוב...עד שנצליח. ואז שנצליח ההצלחה תהייה מתוקה כל כך ....
זה כל הסיפור.
עכשיו דמיינו שני ילדים :
ילד ראשון מפחד מכישלון ולכן לא מתנסה בשום דבר חדש. ילד שנשאר במקום
ילד שני , הוא ילד שלא מפחד להתנסות, כי ההורים בבית ליוו אותו ולימדו אותו שאם לא מצליחים – זה לא נורא, עורכים בדיקה במה לא הצלחנו ומנסים שוב שוב ...
מה הייתם מעדיפים?
אני מאמינה שרובכם הייתם מעדיפים את התיאור של הילד השני.
אז הכל תלוי בכם, הורים ואנשי חינוך יקרים.
הכל תלוי במודלינג שתיתנו בבית למציאות של כישלון.
טיפ חשוב :
ניתן בארוחת הערב לספר לילדים על חוויות מהעבודה ולספר על משהו שלא הצלחתם בו. ושזה ממש העציב אתכם אבל לא ויתרתם וניסתם שוב ...וזה לא הצליח ולא ויתרתם וניסתם שוב.... (אל תצליחו ישר בניסיון הראשון) ובסוף הצלחתם וכמה התרגשתם מזה וכמה זה שימח אתכם שלא ויתרתם.