3. אופטימיות – ראייה חיובית:
במושג "אופטימיות" – הכוונה היא לכוון לשני דברים :
: להוביל את הילד לאמונה כי הדבר הקשה, המאתגר, "הרע" שקרה לו יחלוף בחיים. כלומר, גם אם קשה לך עכשיו, ניתן להתגבר על זה. וביחד נחשוב איך נעשה את זה, נציב מטרה , לאן אנחנו רוצים להגיע? ונבנה יחד את הצעדים – תהליך שמאד עוזר "לראות את האור בקצה המנהרה" ומעודד לאופטימיות.
נלמד אותו להתמקד בפתרונות ולא בבעיה. להתמקד בחוזקותוביכולות שלו.
השני : כדאי להוביל למחשבה "שבכל דבר רע תמיד אפשר למצוא גם טוב" צריך רק לחפש אותו. אם נתמיד במחשבה זו ונלמד את הילדים להתבונן "בחצי הכוס המלאה" איכות החיים שלהם תשתפר. כבר הוכח מחקרית כי לחשיבה חיובית יש השפעה ישירה על הצלחה.
אירוע הוא רק אירוע – מה שחשוב הוא : מהי ההתייחסות שלנו לאירוע. כיוון שההתייחסות שלנו לכל אירוע , הפירוש שלנו הוא זה שהופך אותו לאירוע טוב או אירוע רע.
וכאן אני רוצה לצרף סיפור עם שממחיש את דבריי :
"היה פעם זקן סיני שחי בכפר קטן. ולזקן היה בן צעיר ולבן היה סוס.
יום אחד הסוס ברח מהאורווה.
באו אנשי הכפר , השכנים אל הזקן ואמרו לו :"אנחנו משתתפים בצערך, כמה זה נורא שהסוס ברח מהאורווה"
אמר להם הזקן הסיני : "מהיכן אתם יודעים אם זה טוב או רע? "
למחרת חזר הסוס. יחד עימו הגיעו סוסי בר רבים. הסוס הוביל את שאר הסוסים לאורווה, והם נכנסו פנימה.
באו אנשי הכפר לזקן ואמרו : "איזה יופי, תראה כמה טוב ..."
אמר הזקן : "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?"
כעבור מספר ימים, הבן שניסה בינתיים לאלף את סוסי הבר, נפל באחד האימונים מהסוס ושבר את רגלו.
שוב הגיעו אנשי הכפר ואמרו :" אנחנו משתתפים בצערכם, כמה שזה רע..."
והזקן בשלו :"מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע...?"
זמן קצר לאחר המקרה, פרצה מלחמה בסין. אל הכפר הגיעו אנשי הצבא הסיני , לגייס את כל הבחורים הצעירים של הכפר... הם גייסו אותם למלחמה אשר ממנה לא חזרו כולם.... אך את הבן של הזקן – לא גייסו כיוון שרגלו היתה שבורה...
"טיפ" נוסף שמתקשר לנושא האופטימיות:
כבר מגיל צעיר, גילאי כיתות יסוד, ניתן לכוון את הילדים ולשאול אותם (ברגעים של רוגע לא בלהט העניין) : "אני מבין שכרגע, המקרה קשה לך ושאתה מאוכזב/עצוב/כועס... מה לדעתך יקרה בעוד חודשיים/חצי שנה/ שנה ? אתה חושב שתזכור את המריבה הזו? / את הדברים האלה שאמרו לך ? (או כל דבר אחר)
נלמד אותם "לצאת מתוך עצמם" היכן שהם נמצאים ברגע זה ולהתבונן עליהם ממרחק... האם תזכור את המקרה בעוד חצי שנה?
התבוננות על מקרה קשה או מציאות לוחצת ממבט מהצד וראייה לטווח ארוך עוזרת ומעודדת.
4. אמונה בעצמי וביכולתי :
ככל שנלמד את הילד להאמין בעצמו וביכולות שלו יהיה לו קל יותר להתמודד עם מצבים קשים בחיים. ילדים בעלי מסוגלות עצמית גבוהה מכירים בחוזקות שלהם, יודעים במה הם טובים, יודעים להפעיל את החוזקות הללו ולהתגבר בעזרתם על האתגרים שניצבים בפניהם ואף למצוא דרכים חילופיות כדי לעקוף את הקשיים ולהתמודד עם המציאות.
גם אם הילד לא יכול לשנות את מה שקרה, הוא יוכל ללמוד מהמקרה, להבין היכן המקום שניתן לשפר , וכך לצמוח.
תהליך הלמידה והצמיחה קל יותר עבור ילד המאמין ביכולות שלו.
לסיכום:
חשוב לזכור כי הילדים נולדים עם דרגות שונות של חוסן, אך כל ילד יכול לפתח את דרגות החוסן הנפשי שלו , ולמרות שזהו תהליך ארוך, הוא כדאיי ובעיניי גם הכרחי. ככל שילדינו יהיו בעלי חוסן נפשי גבוה יותר כך הם יהיו "מוכנים לעולם שבחוץ" טוב יותר.
ומה הכי חשוב לזכור ?
שהילדים שלנו לומדים מהתבוננות בנו – ההורים. הוו מודל בעצמכם בהתנהגות שלכם. זיכרו כי הם צופים בכם ולומדים מכם.
